ביום האסון
ביום עצוב זה, עלינו להרהר שוב מדוע קרתה השואה.
האנטישמיות קיימת אלפי שנים, כל עוד היהודים קיימים. זה לא משנה איך האנטישמים כינו אותנו, אם אנחנו אומה, כת דתית, «רב-שבטי», בונים חופשיים הטוענים לשליטה עולמית, או גזע (כפי שהיטלר האמין)
…………………
כבר בתחילת המאה העשרים, במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, התברר שרוב האירופאים היו רוצים לראות אותנו מתים. טבח היהודים באוקראינה (1918), והאנטישמיות הפרועה בפולין, גרמניה, הונגריה ושאר מדינות אירופה הפכו לאזהרה
התקוות שהחינוך היהודי והכללי יציל אותנו משנאה התבדו. מרחיקי הראייה יותר היגרו אל מעבר לים. כפי שאומרת הבדיחה ההוליוודית הישנה, היהודים האופטימיים הגיעו בסופו של דבר לאושוויץ, בעוד הפסימיסטים הגיעו להוליווד
יהודים שנותרו באירופה נאחזו ברעיונות שונים מה לעשות לנוכח האסון הממשמש ובא. הקומוניסטים הצליחו לשכנע
.רבים (אולי רוב בני הדור הצעיר) שהמהפכה העולמית, אחר כך ברית המועצות, ודחיית המסורת שלנו יביאו ישועה
הורי לקחו חלק פעיל במהפכה העולמית, ישבו בכלא על פעילות קומוניסטית, ומה הייתה התוצאה? ב-1938 פיזר סטלין את המפלגה הקומוניסטית הבינלאומית של פולין ועשה עסקה עם היטלר הנאצי.
אף על פי כן, ברית המועצות הפכה לנתיבם להצלה מהשואה הקרבה. בימי המלחמה הראשונים, גם אבא וגם אם (אז לא הכירו) נטשו הכל וברחו על ראשם מסטניסלב (איבנו-פרנקיבסק) מזרחה. נתיב הבריחה שלהם הסתיים באוזבקיסטן.
בינתיים, כל קרובי משפחתה של האם שלא הספיקו לברוח מלבוב (שלושה אחים ואחות עם משפחותיהם, וכמובן, אם מבוגרת) נרצחו על ידי לאומנים אנטישמיים אוקראינים, בין 25 אלף יהודי לבוב נוספים. כך דיווחו השכנים האוקראינים כאשר בתום המלחמה הגיעה האם ללבוב.
היא לא רצתה להישאר בעיר הזאת ועברה לאיוונו-פרנקיבסק. ומה קרה באיוונו-פרנקיבסק? עוד לפני שהנאצים הגרמנים השתלטו, קבוצה של לאומנים אוקראינים עם כלבים גררה את הוריו של אבי מבית האבות וחקרה אותם על ילדיהם הקומוניסטים, שני בנים ובת.
כשהשודדים גילו שכל ילדיהם הצליחו להימלט, הניחו הרוצחים את הכלבים על הסבא, והם כרסמו אותו למוות. את סבתא החזיקו במקום כדי שתוכל לראות מה קורה, והיא השתגעה. כל זה לפי עדים אוקראינים.
………….
עכשיו בואו נעבור מקומוניסטים יהודים ליהודים מסורתיים וליברלים. היהודים הדתיים התפצלו לשני מחנות: ציונים דתיים ואנטי-ציונים דתיים (למשל חסידי גור ואחרים)
הציונים דחקו בתומכיהם להתכונן לעלייה ולתרום כסף לקרן קיימת, קרן היסוד וקרנות אחרות שקנו אדמות בפלסטין מטעם היהודים. אבל אי אפשר היה לבצע עלייה מאסיבית בגלל התנגדות השלטונות הבריטיים והפלסטינים
דודי (אחי של אמא) אכן הלך לפלסטין, אך בשנת 1938, נבהל מהפוגרומים הפלסטינים ושביתה כללית, הוא ומשפחתו ברחו חזרה ללביב. לאחר 3 שנים כולם נרצחו על ידי אנטישמים אוקראינים. בסופו של דבר, אפילו אלה שדרך מתווכים אכן רכשו חלקות בפלסטין נספו בשואה
………………….
היו אותם יהודים שניסו להציל את עצמם על ידי היפטרות מהיהדות. הם הכריזו על עצמם «פולנים של דת משה», או אותם «גרמנים», או «הונגרים». כולם נהרגו בשואה. אחרי הכל, הגישה של הנאצים הייתה גזנעית: זה לא משנה מי אתה חושב שאתה, הגזע שלך חשוב
ולבסוף, היו מי ששינו את שמם, שמות משפחה ולאום מיהודי ל»מקומי». למשל תיאודור שוורץ, אביו של דיורג שורוש (אשר, בתורו, שינה שמו לג’ורג’ סורוס).
…………………
יהודים אנטי-ציונים (כולל אבי) היו שונאים לציונים ולאזהרותיהם. ביטוי חי לשנאה זו היו היחסים בין השמאל לציונים בגטו ורשה. כשהציונים, בראשות פאבל פרנקל, הציעו פעולה משותפת לשמאל, הצעתם נדחתה מכיוון שהשמאל «אינו משתף פעולה עם הפשיסטים»
כיום, השמאל הישראלי מכנה את כל הציונים «פשיסטים», ואת המנהיג הציוני בנימין נתניהו «דיקטטור». באמתלה זו שללו השמאלנים כוח אמיתי מהממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. הם פשות עושים פוטש אנטי-דמוקרטי
…………………
עכשיו בואו נראה איך יהודים מתנהגים היום, לאור האיום הגובר של «אנטישמיות חדשה» ושואה חדשה. באופן עקרוני מדובר באותן קבוצות התנהגותיות שהיו קיימות לפני שואת מלחמת העולם השנייה
נותרה הקבוצה המרובה ביותר («פרוגרסיבית», הם גם גלובליסטים). לפי רוב האינדיקטורים, זהו דימוי לקומוניסטים שלפני המלחמה ושמאלנים אחרים. בפועל הם נטשו את הזהות היהודית. נכון, את מקומו של הדיכוי של מעמד הפועלים באידיאולוגיה שלהם תפס דיכוי השחורים בכלל והפלסטינים בפרט
ההרכב החברתי זהה: האינטליגנציה המתבוללת שלא מצאה תועלת לעצמה, ילדי פקידים ועשירים בעלי שאיפות ענקיות שאינן מסופקות, וקורבנות שטיפת המוח האנטי-ציונית
בעיני קבוצה זו של צאצאיהם המתבוללים של היהודים, ישראל והציונות הם כמו סמרטוט אדום לשור. אויבי ישראל והציונות הללו מסוכנים יותר מאנטישמים ימניים מסורתיים. הם משתפים פעולה עם כל מי שרוצה לארגן שואה בישראל, בין אם זה חמאס, חיזבאללה או האייתוללות האיראניים. כמובן, באמתלה של «שחרור פלסטין
הבה נחיל היגיון בסיסי על צאצאי היהודים הללו. רוב הפלסטינים תומכים בחמאס, ארגון שהכריז באופן גלוי למדי על מטרתו לבצע את רצח העם ביהודים
למה הם מתנהגים ככה? כמו קודמיהם הקומוניסטים, הם מנסים להציל את עצמם משואה אפשרית באמצעות בגידה, ויתור על היהדות ומהותה, הציונות
בישראל קבוצה זו עלתה לשלטון בשיטות לא דמוקרטיות מאז שנות ה-90. סיפור «המהפכה של אהרון ברק» ידוע כיום ברבים. פחות מוכרים הם סיפורי מהפכת השמאל החדה של הגנרלים והשוטרים
עד לאחרונה, גם לשמאל ולטייקונים שלו הייתה שליטה מוחלטת בתקשורת. האנשים היחידים שיכלו לעבוד בתקשורת היו אלה שהכריזו בקול רם על אמונות אנטי-ציוניות, המוגדרות בתמציתיות על ידי הגדרה העצמית שלהם: אנטי-ביבי
סיפור הדחת בנימין נתניהו חשף במלואו הן את השיטות והן את מטרותיה של קבוצת יהודים מתבוללים זו. בארה»ב, הקבוצה הזו ניצחה בביטחון את הציונים. כעת הם מנסים לשמור על השלטון על הרוב הציוני בישראל
שטיפת המוח האנטי-ציונית המסיבית באוכלוסייה הישראלית נשענת על הזרמת כסף גדול מחו»ל, אם כי כמה טייקונים מקומיים מעורבים גם הם בהשמדת הציונות והמדינה היהודית
שנאת היהודים הדתיים שעליהם הכריז השמאל נובעת מכך שהדתיים נמצאים מחוץ לתחום ההשפעה של התקשורת והחינוך המיינסטרים
…………..……
כך התנהגו השמאלנים גם לפני השואה וגם אחריה: עוצמים עיניים ואוזניים כדי לא לראות את המציאות, לא לנתח אותה ולא להסיק מסקנות הגיוניות. כך הוכנו כל השואה
בישראל, ההמונים ב»הפגנות» לא חושבים, אלא צורחים שטויות גמורות. האם ביבי הזה, משולל כוח שלא כדין, הוא דיקטטור? ומה המשמעות של דה-לגיטימציה זו של ישראל, ניסיון לערער את הכלכלה ושיתוף הפעולה עם נסראללה? אלו הם סימנים ברורים לפסיכוזה המונית.
ראש האופוזיציזה יאיר לפיד סרב להשתתף בטקס ממלכתי לכבוד יום הזיכרון. התנהגות הזאת מאוד דומה להתנהגות של השמאל בגטו ווארשה. עוד לפני בחירות בנובמבר לפיד הכריז כי הוא שואף ל-«דה-יהודציה ודה-מיליטריזציה» של מדינת ישראל. על כך הוא קיבל 25 מנדתים, קרוב למפלגה ציונית ליקוד
העונש יהיה שואת היהודים בישראל
